כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

סעיף 160 לפקודת מס הכנסה יוחל על נישומים בלבד, ולא על מי שניכה עבורם מס במקור

18/06/2008

השופטים פרוקצ'יה, דנציגר ופוגלמן קבעו, כי יש להחיל את סעיף 160 לפקודה על נישומים בלבד, ולא על מי שניכה עבורם מס במקור. לדעת בימ"ש, אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות צד שלישי להשבת מס שנוכה על ידו ביתר, הגם שמדובר ב"מס" ולא בסכומים אחרים.

בימ"ש הוסיף וציין, כי הואיל וסעיף 160 אינו חל על המקרה דנן וכנגזרת מכך, דיני ההשבה הספציפיים הקבועים בו אינם חלים אף הם, הרי שהמסקנה לפיה זכאות המערערת כי המשיב ישיב לה את המס ששולם על ידה ביתר נובעת מדיני עשיית עושר הכלליים, היא בלתי נמנעת.

המערערת, גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ, הינה חברה ציבורית, שבחודש אוגוסט 1986 הוצא כנגדה צו פירוק על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו וביום 30.9.86 מונה לה מפרק, רו"ח אריה כהן. במהלך חודש ספטמבר 1984 שילמה המערערת לבעלי מניותיה סך השווה ל-10,000,000 דולר ארה"ב כדיבידנד, בהתאם להחלטת מועצת המנהלים של המערערת.

לאחר שהושג הסכם בין המערערת לבין המשיב, פקיד השומה תל אביב, ניכתה המערערת מהדיבידנד האמור מס הכנסה בשיעור של 12.5% (במקום 25%), קרי – סכום השווה לכ- 1,250,000 דולר ארה"ב, אשר שולם ביום 15.10.84. ביום 26.3.95 קבע בית המשפט שלפירוק כי הדיבידנד, שחולק שלא מתוך רווחי המערערת, הוא לא דיבידנד ועל כן על בעלי המניות להשיב למערערת את הסכומים שקיבלו במסגרת הדיבידנד. ביום 24.4.94 פנה המפרק אל המשיב בבקשה להשיב לקופת הפירוק את המס ששולם בגין ה"דיבידנד" ובקשתו נדחתה.

בימ"ש העליון קבע, כי אין מחלוקת כי הכספים ששולמו לבעלי המניות של המערערת כ"דיבידנד" – אינם דיבידנד. המס שאותו שילמה המערערת למשיב, אף שלא היה אמור להשתלם כלל, מהווה מס בגין דיבידנד ששולם בטעות, והקביעה כי הדיבידנד אינו דיבידנד אינה מעלה או מורידה לעניין סיווגו של התשלום כמס.

בימ"ש קבע, כי יש להחיל את סעיף 160 לפקודה על נישומים בלבד, ולא על מי שניכה עבורם מס במקור. אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות צד שלישי להשבת מס שנוכה על ידו ביתר, הגם שמדובר ב"מס" ולא בסכומים אחרים. המערערת אינה הנישום אלא מי שניכה מס במקור עבור הנישומים, שהם בעלי מניותיה, קרי – שימשה אמצעי גבייה עבור רשויות המס בגין ההכנסה שצמחה, לכאורה, לבעלי המניות עקב משיכת הדיבידנד. משכך, אין מקום להחיל על המערערת את הוראות סעיף 160 לפקודה.

בימ"ש ציין, כי לא יתכן שניכוי מס במקור ביתר יותיר את הגוף אשר ניכה את המס במקור, ובעניינינו – את המערערת, מול שוקת שבורה, כשהוא נתון לחסדיהם של בעלי המניות אשר בכוחם להחליט האם ברצונם לתבוע את המס ששולם ביתר, אם לאו. בימ"ש ציין, כי הואיל וסעיף 160 אינו חל על המקרה דנן וכנגזרת מכך, דיני ההשבה הספציפיים הקבועים בו אינם חלים אף הם, הרי שהמסקנה לפיה זכאות המערערת כי המשיב ישיב לה את המס ששולם על ידה ביתר נובעת מדיני עשיית עושר הכלליים, היא בלתי נמנעת.

חוק עשיית עושר אינו מונה רשימה סגורה של עילות או מצבים שבהתקיימם תהיה השבה, אלא קובע עיקרון כללי שבכוחו ליצור מצבים חדשים בהם יש להטיל חובת השבה. לדעת בימ"ש אין כל מניעה להחיל את הוראות חוק עשיית עושר, ולקבוע כי ככל שעומדת למערערת זכות השבה של כספי המס שאותם ניכתה במקור בגין הדיבידנד שבוטל, הרי שזכות זו עומדת לה מכוח דיני עשיית העושר הכלליים הקבועים בחוק זה.

סעיף 170 לפקודה אינו חל על הכנסת תושבי חוץ מדיבידנד, ריבית, הפרשי הצמדה, הכנסת עבודה ועוד, ולפיכך עיקר עניינו של הסעיף הוא בהכנסה מעסק או משלח יד, דמי שכירות ותמלוגים. לא כל הכנסה הצומחת לבעל מניות בגין משיכת כספים מן החברה שאת מניותיה הוא מחזיק היא בבחינת הכנסה החייבת במס. שעה שנקבע בפסק דין חלוט כי בעלי המניות מחויבים להשיב למערערת את הכספים ששולמו להם כ"דיבידנד", ספק רב האם מדובר בהכנסה חייבת במס וממילא אין לשאלת השבת הכספים בפועל כל משמעות לעניין השבת הסכומים שניכתה המערערת במקור ושילמה אותם למשיב. בימ"ש קבע, כי אין מקום לחייב את המערערת בניכוי מס במקור בהתאם לסעיף 170 לפקודה.

בנוסף, הגם שאין מחלוקת כי בשעתו נוכה המס בגין הדיבידנד במקור והועבר למשיב על בסיס ההנחה כי הדיבידנד שולם כדין, הרי משעה שנקבע בפסק דין חלוט כי הדיבידנד שולם שלא מתוך רווחי החברה וכי יש להשיבו לחברה, בטל אירוע המס שבגינו נוכה המס במקור והשבת הסכום שנוכה במקור והועבר למשיב מתחייבת מהוראתו של סעיף 1 לחוק עשיית עושר. הואיל והבקשה למתן הוראות שהוגשה לבית המשפט שלפירוק, במסגרתה ביקש המפרק ליתן סעד הצהרתי בדבר זכותה של התובעת להשבת הסכום שאותו ניכתה במקור ושילמה למשיב כמס בגין הדיבידנד הוגשה ביום 12.10.94, כחודש לפני תום תקופת ההתיישנות בת שבע השנים [סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות], עילת התביעה של המערערת לא התיישנה.

בימ"ש קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של בית המשפט קמא. תביעת המערערת מתקבלת במובן זה שהמערערת זכאית להשבת הסכום שאותו ניכתה במקור והעבירה למשיב כמס בגין הדיבידנד שבוטל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.10.84 ועד למועד השבתו למערערת.

הכותבים ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי

סימוכין- ע"א 9670/05, גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ נ' פקיד השומה תל אביב

אלי דורון, עו"ד-  יפעת גוטמן, משפטנית- eli-doron@taxlawyers.co.il, ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי www.adviser.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.