כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

ערעור על שומת מס

28/08/2008

נישומים רבים הניצבים מול מס הכנסה לעיתים רבות אינם מיוצגים על ידי רואה חשבון או עו"ד וכתוצאה מכך יוצא, כי אינם מנצלים את הזכויות המוקנות להם על פי דין, משום שהלכה למעשה נישומים אלה כלל אינם יודעים מהם זכויותיהם הדיוניות הבסיסיות המוקנות להם על פי חוק.

בנוסף לחוסר ידע זה, יש להוסיף את חרדתו של הנישום כאשר פקיד השומה מתעתד לבדוק את ציציותיו.

בכדי להקל על הנישומים המוצאים עצמם מתמודדים מול פקיד השומה במסע לשכנועו מהו המס שלדעתם הם חייבים, להלן שלושת השלבים שיש לעבור בכדי להגיע בסופו של יום לבית המשפט. לאחר שהנישום הגיש את דו"ח הכנסותיו והוצאותיו למס הכנסה, המסלול הדיוני שעל הנישום לעבור בכדי להגיע לבית המשפט המחוזי הנו כדלקמן:

1. שלב א' - הדו"ח שהגיש הנישום נקרא "שומה עצמית", ולאחר הגשתו יכול פקיד השומה לאשר את השומה העצמית או לדחות את הדו"ח ולהוציא "שומה לפי מיטב השפיטה", קרי לקבוע בעצמו לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של הנישום, אם הוא סבור שהדו"ח שהגיש הנישום אינו נכון.

2. שלב ב' – היה והנישום חולק על השומה שהוציא פקיד השומה לפי מיטב שפיטתו, רשאי הנישום לחלוק על שומה זו באמצעות הגשת "השגה".

3. שלב ג' – לאחר הגשת ההשגה יכולים פקיד השומה והנישום להגיע להסכם בדבר הסכום שעל הנישום צריך לשלם מס, אולם היה ולא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס שחייב הנישום בצו. על הצו שהוציא פקיד השומה יש לנישום אפשרות נוספת לחלוק על החלטתו ולהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. הדרך לערער על תוקפו של צו שומה, נקבעה בסעיף 153 לפקודה, המורה כי מי שרואה עצמו מקופח על-ידי צו שהוצא לפי סעיף 152(ב) לפקודה, רשאי להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי.

להלן מידע שעליכם לדעת עת הנכם צועדים במסלול הנ"ל, אשר יכול להקל עליכם:

התיישנות - לפקיד השומה בשלב א' יש אך ורק שלוש שנים מתום שנת המס שבה מסרתם את הדו"ח להוציא לכם "שומה לפי מיטב השפיטה".

הדיון בהשגה – אסור בתכלית האיסור לאדם שערך את השומה לפי מיטב השפיטה בשלב א', לדון בהשגה שהגיש הנישום בשלב ב'.

הודעת ההשגה – את ההשגה יש להגיש בכתב ויש לפרש בה בדיוק את הנימוקים להשגה על השומה. כמו כן, יש לכם 30 ימים בלבד להגיש את ההשגה, כאשר מניין הימים חל מהיום שהומצאה לכם השומה שהוציא פקיד השומה לפי מיטב שפיטתו. בכדי להאריך את המועד להגשת הבקשה מעבר ל-30 הימים שהקציב המחוקק, עליכם להצביע לפקיד השומה על סיבה סבירה שמנעה מכם מלהגיש את ההשגה במועד, כגון: שהות בחו"ל, מצב בריאותי לקוי וכדומה (הארכת המועד כפופה לאישורו של פקיד השומה).

חובת הנמקה והזדמנות להשמיע את טענותיכם – בשומה לפי מיטב השפיטה ובצו שהוציא לכם פקיד השומה, חייב פקיד השומה לנמק את החלטתו ולפרט את הדרך שלפיה נעשתה השומה, כמו כן, פקיד השומה חייב ליתן לכם הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיכם.

חובת הראיה מוטלת על המערער – בפקודת מס הכנסה קבע המחוקק, כי חובת הראיה כי השומה שהוציא לכם פקיד השומה היא מופרזת מוטלת עליכם ('המוציא מחברו עליו הראיה'). נציין, כי היה וניהלתם פנקסים קבילים, חייב פקיד השומה להצדיק את החלטתו לחייב אתכם במס כפי שהוא ראה לנכון.

הערעור לבית המשפט המחוזי – הערעור לבית המשפט המחוזי הנו ערעור בזכות ואינכם צריכים לקבל רשות לערער על החלטה לדחות את השגתכם. עוד נציין, כי על הערעור המוגש למס הכנסה חלים סדרי דין מיוחדים אשר נקבעו על ידי מחוקק המשנה ועליהם יש להקפיד הקפדה יתרה, כמו כן על הערעור להיות מוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה.

נציין ונדגיש, כי פקודת מס הכנסה מתווה מסלול ברור להעלאת טענותיו של הנישום בגין החלטותיו של פקיד השומה. בשורה של פסקי דין עמד בית משפט על העיקרון הכללי לפיו כאשר המחוקק מתווה מסלול ברור לבחינת קביעת חבותו של נישום בדמות הליכי השגה ייחודיים בפני גופים ספציפיים, אין הוא יכול להיזקק עוד להליכי התביעה הרגילים (ע"א 306/78 קרולניק נ' עזבון המנוח פנחס, פ"ד לג(1) 496).

לשון אחרת, הלכה פסוקה ונטועה היא, כי שעה שחוק מס מסדיר הליך ספציפי לערעור על החלטות רשות המס, אזי הפנייה לבית-המשפט בנוגע להחלטות אלה הנה על-פי ההליכים שנקבעו בחוק המס הרלבנטי (ע"א 175/77 מדינת ישראל נ' רמדאן, פ"ד לב(2) 673, ראה גם בע"א  367/85 מדינת ישראל נ' קיטאי, פ"ד מא(3) 398). ודוק, נישומים רבים מוצאים עצמם מבזבזים זמן ואנרגיה לריק ואף משלמים על כך אגרה לצורך הגשת תביעות כנגד מס הכנסה, כאשר בסופו של יום תביעותיהם נדחות משום שלבית המשפט שאליהם הגישו את תביעתם כלל אין סמכות לדון בתביעה. 

אל תרתמו את העגלה לפני הסוסים –  פתיחת הליך משפטי מצריכה זמן ומשאבים מצד הנישום ולעיתים ידם "קלה מידי על ההדק". בטרם הנכם הולכים לפתוח במאבק משפטי מול פקיד השומה, אנו ממליצים לכם להעריך את סיכוייכם של ההליך, ולעיתים להערכה זו יש לצרף עו"ד או רו"ח שיוכל לעזור לכם במלאכה. לעיתים נישומים אינם מודעים לכך, שפתיחת ההליך המשפטי עלולה לחשוף אותם יתר על המידה מול רשות המיסים ומול בית המשפט, דבר שעלול לגרור חבויות מס נוספות ובחשיבה מקדמית נראה, כי לעיתים עדיף לו לנישום לשלם את תוספת המס הנדרשת. דבר נוסף בהקשר זה יש לציין, כי כתוצאה מפתיחת ההליך המשפטי רשויות מס נוספות עלולות גם הן "להתעורר משנתן".

שיקולים נוספים שיש לשקול, בין היתר, הם שיקולים של סיכון פליליים בפתיחת ההליך, עלויות טיפול לרבות אגרת בית משפט.

רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:  03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´:  04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.