כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

תכנון מס לאחר החלת כללי החנ"ז ברפורמת המס

21/06/2007

  1.רקע כללי:

עידן הגלובליזציה, אשר משפיע על כלל מדינות העולם ותושביה, מביא לשינויים רבים ולדינמיקה כלל עולמית בדיני המיסוי הבינ"ל .

עם התפתחות הסחר הבינ"ל, התקשורת והקידום הטכנולוגי נוצר טשטוש בין הגבולות הפיזיים והפוליטיים ונוצר הרושם כי העולם כולו הנו " כפר גלובלי קטן".

כאשר המדינות אשר רוצות להתקדם עם הדינמיקה שנוצרה ולהשתלב בעולם הגלובלי ועל מנת לא "לפגר" מאחור נאלצות להשתלב ולהתאים עצמן לתהליכים הגלובליים .

על המדינות לבצע שינויים רדיקלים בתפיסת עולמם כאשר עליהן להשאיר מאחור את תפיסת העולם הפנימית-לוקלית ולהתאים עצמן לתפיסת העולם החיצונית-גלובלית.

אחד הסממנים לשינויים החלים לאחרונה הנו פיתוח עקרונות חדשים כגון " נייטרליות מס" אשר נועד בעיקר לאפיין שיטת מס אשר אינה אמורה להשפיע על החלטות כלכליות-עסקיות,

כאשר הפירמה הבודדת אמורה לקבל החלטות כאשר היא אדישה לשיטת המיסוי [1] .

בישראל, הסדרי המיסוי הישנים בפקודת מס ההכנסה נקבעו בתקופה בה הסחר הבינלאומי וההשקעות לא היו מפותחים כמו היום, וכן חלו איסורים רבים על העברות כספים לחו"ל ועל ביצוע השקעות בחו"לאשר הכבידו באופן משמעותי על תושבי ישראל, ולכן עיקר הפעילות העסקית הייתה בישראל.

כאשר כלכלת ישראל החלה גם היא להשתלב בתהליך הגלובליזציה ע"י הנהגת ליברליזציה מלאה בתחום מטבע החוץ ותנועות ההון, המשק נפתח ליבוא, לביצוע השקעות בחו"ל ולהפקת הכנסות חדשות שמקורן בחו"ל.

עקב כך, נוצר הצורך להתאים את חקיקת המיסוי הבינלאומי של ישראל לעידן החדש, בד בבד עם הסרת המחסומים על התנועה החופשית של ההון, סחורות ושירותים ,כאשר המדינה נדרשה להנהיג שינויים במדיניות כלפי אמנות המס על מנת שלא להתעלם מהמציאות החדשה [2].

מאמר זה יעסוק בין השאר באחת מדרכי התגוננותה של ישראל מפני הפגיעה באינטרסים שלה לאור תכנוני המס המנצלים את ההוראות השונות באמנות המס המאפשרות דחיית מס.

כאשר המטרה הראשונה של אמנות המס היא מניעת כפל מס, מגיעים נישומים מתוחכמים לעיתים אף ממדינות שלישיות ומנצלים את קיומן על מנת לחסוך במס, אם ע"י ניצול מבחני התושבות, ניצול הוראות ישנות באמנות, ביצוע[3]Treaty Shoppingועוד.

כשלים באמנות המס בדמות פערים ניכרים בין המטרות ליישום האמנות גורמים למעשה להשפעה הפוכה לחלוטין מן הרצוי[4] .

כך יוצא שאמנות המס משמשות כלי תכנון לצורך מניעת תשלום מס כגון בעיית דחיית המס הממריצה ניתוב של ההכנסות לחברות שמעבר לים.

לצורך מניעת הבעיה והתגוננות בפניה נוצרו ברפורמה כללי ה- CFC שהם למעשה יצירת מנגנון של חנ"ז – "חברה נשלטת זרה" המתיימר לפתור את הבעיה.

מנגנון זה ממסה את הרווחים בחנ"ז כאילו והדיבידנד חולק בפועל בחברה ומבקש בכך למנוע מן הנישום את ההתלבטות האם להמשיך להשקיע את הרווחים בחו"ל או להחזירם הביתה לישראל.

 2.מטרת המאמר:

להצביע על תכנוני מס לאחר החלת כללי החנ"ז ( חברה נשלטת זרה) ברפורמת המס האחרונה.

 3.מבוא- הרפורמה במס:

נשאל עצמנו את השאלות הבאות,

  • האם ומדוע כדאי להעביר פעילות כלכלית מעבר לים ?
  • מהם שיקולי המס הכרוכים בכך ?
  • איזה הכנסות אינן חייבות במס, וכיצד הרפורמה תשפיע על כך?

 נציין כי בשנים האחרונות גדל באופן ניכר מספר הישראלים אשר העבירו למעבר לים אתפעילותם הכלכלית והמסחרית, וזאת עקב הסיבות העיקריות שלהלן:

מגמת הגלובליזציה בכלכלה העולמית, ההתפתחות בתחומי התחבורה, הטכנולוגיה וההייטק,

ניידות כוח העבודה בכלכלה הגלובלית, פוטנציאל הון אנושי של תושבי ישראל אשר ביכולתם לייצא ידע, סחורות ושירותים, ליברליזציה בפיקוח על מטבע חוץ אשר הונהגה במדינת ישראל ע"י ממשלת נתניהו ממאי 1998,תשואה גבוהה יותר לישראלי מהשקעות בחו"ל לעומת השקעות בישראלושיקולי המס השונים שמהווים את הליבה לעבודה זו.

למעשה, שיקולי מס הם הסיבה העיקרית לכך שרבים הם הישראלים המפיקים את הכנסתם מחוץ לישראל.

שיקולי המס גרמו עד כה כי הכדאיות היא בהפקת ההכנסות מחוץ לתחומי ישראל ,וזאת באמצעות שימוש בתכנוני מס נבונים החושפים את הנישום לשיעורי מס מופחתים בחו"ל ולעיתים היעדר מס בכלל ע"י שימוש במקלטי מס דוגמת איי קיימן, ואי חיוב במס בישראל בשיעורים גבוהים יחסית למקובל בעולם.

כאמור, תכנוני מס פשוטים יחסית אפשרו לנצל פרצות וחורים רבים, כאשר לגבי מיסוי רווחי הון הייתה תחולה בינלאומית כוללת על בסיס פרסונאלי של תושבות, ללא קשר למיקום הנכס. במיסוי הכנסות רגילות התחולה בישראל של דיני המס הייתה טריטוריאלית, כאשר המס הוטל על הכנסות רגילות אשר צמחו, הופקו או התקבלו בישראל.

בישראל נעדרה תחולה פרסונאלית גורפת של חיוב מס על בסיס עולמיכפי שקיים בארה"ב לגבי יחידים וחברות שהתאגדו לפי דיני ארה"ב.

לכן, לגבי הכנסות פסיביות כדוגמת שכר דירה, ריבית, דיבידנדים ותמלוגים שהופקו בחו"ל, שהתקבלו בחו"ל והועברו לישראל אח"כ, לא היה חיוב במס בישראל.

היעדר החיוב במס על הכנסות פסיביות בחו"ל יצר אצל תושבי ישראל תמריץ להפקיד כספים בפיקדונות או במכשירים פיננסיים נושאי תשואה ולרכוש נכסים אחרים מניבים בחו"ל, דבר שהביא את תושב ישראל להימנע מהשקעות דומות בישראל.

בעבר ניסו לפתור את הבעיה ע"י "טלאי" בשיטה בטריטוריאלית ע"י יצירת פיקציות סטטוטוריות של חריגים פרסונאליים, לגבי הכנסות רגילות מעסק, משלח יד ועבודה, אך למעשה, ניתן היה לחמוק ממיסוי הכנסות אלו די בקלות.

עפ"י העקרונות שלפני הרפורמה, הפקת ההכנסה בחו"ל לא חויבה במס בארץ .

לדוגמא, הכנסה אקטיבית מעסק לא חויבה בישראל כל עוד עסק זה נשלט ונוהל מחוץ לישראל.

כנ"ל לגבי עסקת אקראי מחוץ לישראל וכן לגבי מספר עסקים בשליטה ישראלית, שאחד מהם נשלט ונוהל בחו"ל, כך ניתן היה להעביר פעילות רווחית לחו"ל ולחסוך לחלוטין את המס.

כמו כן, תושב ישראלי שהפיק בחו"ל הכנסות ממשלח יד שאינו עוסק בו בישראל היה פטור ממס, וכנ"ל חברות בת זרות שעיקר פעילותן בחו"ל כאשר עסקיהן נשלטו ונוהלו מחו"ל.

כך יכלו ישראלים רבים להשקיע כספים בחברות זרות ולמשוך הכנסות פסיביות פטורות ממס.

לכן היה צורך לבצע שינוי יסודי על מנת להביא למצב של נייטרליות ביצוא הון, וזאת ע"י הנהגת הרפורמה.

בתאריך 26.02.02 מונתה ועדת רבינוביץ (השניה) ע"י שר האוצר דאז סילבן שלום ובראשה נציב מס הכנסה לשעבר יאיר רבינוביץ.

לועדה היו שלוש מטרות עיקריות כאשר אחת המטרות הייתה לבצע שינויים בהסדרי המיסוי החלים על תושבי ישראל בחו"ל ותושבי חו"ל בישראל בדגש מיוחד על הרחבת בסיס המס של ישראל, צמצום פטורים, סתימת פרצות דרכם בוצעו תכנוני מס רבים וביצוע שינויים במערכות המיסוי השונות.

לדעת ועדת רבינוביץ' התושבות היא זו שצריכה להוות את זיקת הנישום למדינה לצורך חיוביו במס על הכנסותיו הכלל עולמיות ללא כל קשר למקום הפקתן, וכן גם תושבי חוץ יחויבו בארץ במס על הכנסותיהם אשר הופקו בישראל.

נראה כי ועדה זו הצליחה במקומות בהן ועדות קודמות נכשלו או לא הצליחו להביא לתוצאה מעשית כלשהי.

נזכיר את ועדת רפאל[5](1991) , ,ועדת גביש[6](1993) שהמליצה לעבור למנגנון של מיסוי פרסונאלי וועדת בן-בסט[7] ( מאי 2000) שהמליצה אף היא לעבור למיסוי פרסונאלי.

הצלחתה של ועדת רבינוביץ השנייה (הראשונה עסקה במיסוי נדל"ן), היא בכך שהמלצותיה הפכו מיד לתזכיר חוק, אח"כ להצעת חוק[8] אשר אושרה ב- 24.07.02 סופית בכנסת לאחר שעברה את הקריאות השניה והשלישית, המלצותיה חוקקו כחוק מתקן במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), תשס"ב- 2002 ס"ח 1863 (לעיל ולהלן – 'תיקון 132' או 'הרפורמה').

חוק זה פורסם ב- 4.08.02 ותוקפו החל מ1.01.03 למעט חריגים שנכללו בפרק ד' לחוק – להסדרים מסוימים, כמו מיסוי תוכניות חיסכון, נקבעה תחולה רטרואקטיבית שגרמה לכניסתם לתוקף הרבה קודם לכן.

הסדרים רבים ותיקונים נוספים ייכנסו לתוקף בתוך מספר שנים, בהתאם להוראות התחולה והתקנת תקנות מתאימות ע"י שר האוצר.

 4. השינויים העיקריים ברפורמת המס:

הרפורמה השליכה על היבטי מיסוי רבים, כגון: הוטל מיסוי על ההון, הוענקו הקלות מס, הופחת בהדרגה נטל המס על העבודהמיגיעה אישית, וכן הובהרו סוגיות שהיו טעונות הבהרות בעבר.

יותר מכל, הרפורמה השליכה על נושא המיסוי הבינלאומי והשפיעה במידה ניכרת על הישראלים הרבים המעורבים בפעילויות עסקיות-כלכליות מעבר לים.

עד לרפורמה הייתה שיטת המס הבינלאומי הנהוגה בישראל שיטת ה"שעטנז" – שיטה טריטוריאלית עם חריגים פרסונליים, וזו הוחלפה בשיטה פרסונלית כלל עולמית כוללת[9] אשר משמעותה חיוב במס בארץ יחידים וחברות על בסיס אישי גלובלי, כלל עולמי, היינו הן לגבי הכנסות המופקות בישראל והן לגבי הכנסות המופקות מחוץ לישראל.

אחת ממטרות מדיניות חדשה זו הנה לא רק לחייב במס בישראל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה, אלא אף לא למהותה, בין אם היא הונית, פירותית, פסיבית או אקטיבית[10].

יש לציין כי תושביחוץ ימשיכו לחוב במס בישראל על הכנסה שמקורה בישראל, וזאת בהתאם לכללי המקור שהושארו ברפורמה.

 להלן תמצית השלכות הרפורמה במס הכנסה בישראל על ישראלים בחו"ל:

  • שינויים בהגדרת תושבות כך שההגדרה הורחבה ונקבעה לפי המונח " מרכז החיים".
  • הרחבת הגדרת הכנסה חייבת במס על הכנסות חו"ל.
  • מיסוי ישראלים הנותנים שירותיהם דרך חברת חוץ (חמי"ז – חברת משלח יד זרה).
  • הרחבת הפטור ממס על רווח הון והכנסות פסיביות מנכסים בחו"ל לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
  • כללים בדבר "מחירי העברה" אשר נועדו למנוע הסטת רווחים בין צדדים קשורים, למדינה בה נטל המס יהיה נמוך יותר.
  • מס עזיבה- אדם שחדל מלהיחשב כ"תושב ישראל" יתחייב במס רווח הון בגין נכסיו במועד עזיבת ישראל.
  • מתנה לתושב חוץ אשר תינתן לאחר 1.1.03 תהא חייבת במס רווח הון.
  • תושבי חוץ- פטור ממס על רווח הון בחברת מו"פ, על רווחי הון ממכירת ני"ע סחירים, ועל פיקדונות בנקאיים.
  • נאמנויות- בשלב זה נקבעה חובת דיווח בלבד למס הכנסה, אם כי מתכנסת ועדה מטעם מס הכנסה שתמליץ על קביעת כללי חיוב במס.
  • אופציות על מניות- במקרים מסוימים ניתן יהיה לפנות למס הכנסה בישראל ולקבל אישורים מראש ו/או החזרי מס בדיעבד.
  • שינוי במיסוי הכנסות ממשלח יד ועבודת ישראלים בחו"ל.
  • הקלות מס לישראלים העובדים בחו"ל לרבות התרת ניכוי הוצאות שהותרו בהקשר של נסיעותיהם לחו"ל לצורך עבודתם.
  • קביעת אירוע מס רעיוני בעקבות "רילוקיישן" – שינוי מקום המושב של הנישום.
  • שינוי במיסוי בנושא השקעות בנדל"ן של ישראלים בחו"ל (בעיקר השקעות בארה"ב).
  • שינוי בנושא השקעות בנדל"ן של זרים בישראל.
  • ייחוס דיבידנד רעיוני לבעלי מניות ישראלים בחנ"ז(CFC) – חברה זרה הנשלטת ע"י ישראלים, כאשר מאמר זה יעסוק בכך.

 יצוין כי מדיניות זו נהוגה כיום ברוב המדינות המודרניות בעולם ומעבר לרצון ל"יישר קו" עם המדינות המודרניות קיים גם הרצון לסתום פרצות ולסכל תכנוני מס בינלאומיים שגרמו להפחתת גביית המס מהנישומים המתוחכמים.

מאחר ומאמר זה עוסק ברפורמה לאור כללי החנ"ז (חברה נשלטת זרה), לא נסקור את התיקונים הרבים במסגרת תיקון 132 (ביניהם השינוי המהותי בסעיף 2 רישא לפקודה לפיו המיסוי יהיה על בסיס אישי כלל עולמי) ונתמקד רק בנושא זה ובהשלכותיו.

 5. לגיטימיות תכנוני המס בעקבות החקיקה:

כאמור, תושבי ישראל לא היו רגילים לשלם מס על השקעותיהם בחו"ל שכן חלק ניכר מהשקעות אלו בוצע ע"י תאגידים זרים בהם לא מוטל מס על פעילות תושבי חו"ל בגין השקעותיהם מחוץ לתחומי אותה מדינה.

תכנוני המס העיקריים היו אפוא ע"י פתיחת חברותOff Shore במדינות בהן שיעורהמס נמוך מאד או אף אינו קיים כלל (מדינות מקלט מס) והעברת מרבית הפעילות הרווחית דרך חברות צינור כאלו וע"י כך הפחתה ולעיתים אף הימנעות מוחלטת מתשלום מס בישראל.

בהגדרה, חברות אלו לא היו תושבי ישראל, שכן לא התאגדו בישראל וכן השליטה והניהול בהן אינם מופעלים מישראל, ולכן כל עוד הרווחים של חברות אלו ייצברו במסגרת החברה הזרה, לא יקום חיוב מס בישראל.

יצוין כי תכנון מס זה לא היה מאפיין רק פעילות פסיבית אלא גם פעילות אקטיבית ע"י תכנון מס של חמי"ז (חברת משלח-יד זרה) שנועד לגרום לאי תשלום מס ממשלח יד בחו"ל ע"י הזרמת פעילות עסקית אקטיבית לחברה תושבת חוץ.

מאחר ובפקודת מס ההכנסה לא הייתה תחולה פרסונאלית גורפת על בסיס כלל עולמי(World Wide Basis) המכפיפה הכנסות תושבי ישראל במסגרת מיסוי הכנסותיו השוטפות בישראל, ניתן היה לחמוק באופן חוקי ואלגנטי ממיסוי בארץ ע"י הפקת ההכנסות בחו"ל, קבלתן בחו"ל ורק מאוחר יותר העברתן ארצה בפטור ממס.

כך ניתן היה להתחמק מתשלום מס על הכנסות מנדל"ן[11] ומהכנסות דיבידנדים פסיביות כגון תמלוגים, ריבית ושכ"ד, ונוצרו אף תכנוני מס שמטרתם התחמקות מתשלום מס על הכנסות אקטיביות כגון הקמת חברות זרות ע"יבעלי מקצועות חופשיים אשר עבדו עם לקוחות בחו"ל דרך חברות זרות שפעלו כך כשהם שהו בחו"ל, וחילקו דיבידנדים פטורים ממס בישראל.

נציין כי שלטונות המס היו במצב של חוסר אונים מוחלט שכן תכנוני המס האינסופיים הללו לא לקו באי חוקיות, שכן כל עוד לא נאסר הדבר במפורש בחוק, הרי למעשה הקמת חברה בחו"ל על מנת להפחית מנטל המס, אינו תכנון מס בלתי לגיטימי.

ראה בעניין זה את דבריו של פרופ' גליקסברג[12],

"ככלל יש לנישום חופש תנועה לנוע במרחב תכנון המס שמשמעו הזכות הבסיסית לתכנן את עסקיו באופן שחבותו במס תהיה אופטימלית, ובתנאי שהאמצעים שינקטו על ידו יהיו חוקיים".

 6. הגדרה וחקיקת כללי החנ"ז- CFC:

CFC - פירושו באנגלית Controlled Foreign Corporation  "חברה נשלטת זרה"- אינו המצאה ישראלית אלא זהו מנגנון מיסוי המקובל במדינות רבות בעולם המערבי כגון: ארה"ב, אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד וקנדה.

סעיף 75ב' לפקודת מס הכנסה אשר הוכנס במסגרת הרפורמה (תיקון 132 ), משלים את הוראות השיטה הפרסונלית וקובע שיטת מס ייחודית להכנסות פסיביות באמצעות קביעת כללי החנ"זלאמור, ייחוס הכנסה רעיונית מדיבידנד על הכנסות פאסיביות של חברות זרות, אשר יותר מ- 50% מאמצעי השליטה שלהן מוחזקים בידי תושבי ישראל.

שיטת מיסוי החנ"ז היא ע"י ייחוס דיבידנד רעיוני(Imputed Dividend) לבעל מניות תושב ישראל שלו 10% ומעלה בחברת חנ"ז, וכאשר כלל "אמצעי השליטה" של תושבי ישראל בחברות אלו הנם מעל 50%.

בפועל, היה פער גדול בין הוראות פקודת מס הכנסה לבין המציאות הנהוגה בעולם.

בעולם החל כאמור תהליך נרחב של גלובליזציה אשר הרחיב את הפער בין ישראל לעולם, כאשר עם המעבר ההדרגתי למדיניות מיסוי כלל עולמית(World Wide Basis) נותרה ישראל מאחור.

הדבקת הפער הראשונה הייתה עם הנהגת הליברליזציה במטבע חוץ בשנת 1998 ע"י ממשלת נתניהו.

כמו כן, נוצר הצורך ליצור שוויון מס בין ישראלים המשקיעים בישראל לבין אלו המעדיפים לנייד השקעותיהם לחו"ל עקב יכולת זו לבצע תכנון מס ולהימנע מתשלום בישראל.

הרציונל העיקרי הנו הרחבת בסיס המס גם על הכנסות פסיביות בלתי מחולקות של חברות זרות הנשלטות בידי ישראלים, כך מבקשים ללכוד ברשת המס את פעילויות תושבי ישראל שמחוץ לישראל, גם כשאינם פועלים במישרין אלא ע"י תאגידים זרים הרשומים בחו"ל.

 להלן המטרות העיקריות שהמחוקק הישראלי הציב לעצמו[13],

  • מעבר לשיטת מס פרסונלית אשר תכלול גם מיסוי הכנסות מחו"ל.
  • מניעת דחיית החיוב (Tax Deferral) עד למועד חלוקת הרווחים.
  • רצון למנוע את החיוב במס ע"י החזקת הנכסים בחו"ל בשליטה ישראלית.
  • רצון לסכל את האפשרות לצבור רווחים פאסיביים מחוץ לישראל, ללא חיוב במס.

 7. הטכניקה לחיוב המס על החנ"ז:

תיקון 132 שם דגש רב על הגדרות מיוחדות שנועדו ליישם את ההליך החדשני.

כאמור יראו תושב ישראל שהינו בעל שליטה בחברה בעלת רווחים מהכנסות פסיביות (שלא חולקו כדיבידנד), כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים.

הטכניקה היא של מעין "הרמת מסך" ע"י דיבידנד רעיוני( Imputed Dividend ) ויצירת אירוע מס רעיוני בישראל, כאשר המס שישולם יהיה בשיעור של 25%.

ההוצאות– מן הרווחים בחו"ל יופחתו כל ההוצאות ויזוכה המס ששילמה החנ"ז בחו"ל כזיכוי "רעיוני" עפ"י שיעור המס שיש לנכות במקור בחו"ל.

לאמור שהטכניקה מבוצעת כולה בצורה רעיונית, ופקיד השומה מבצע "אירוע מס וירטואלי" גם אם החנ"ז לא חילקה דיבידנדים בחו"ל, פקיד השומה יבצע "הרצה וירטואלית" כאילו והדיבידנד כן חולק, ויתחשב בשיעור המס כפי שהוא בחו"ל.

כמובן שחלוקה מאוחרת יותר של דיבידנד ע"י החנ"ז לא תגרום לכפל חיוב במס, ולטובת החברה ייחשב סכום המס ששילמה בישראל כשהוא מתואם למדד.

 7.1 תוספת תיקון 134

תיקון 134 לפקודת מס ההכנסה הוסיף קביעה לפיה אם בעת חלוקת דיבידנד בפועל לא ניכתה מדינת החוץ מס מהדיבידנד אשר חושב לטובת החברה בישראל, יתווסף מס זה או הפרש זה לחבות המס שיהיה על הנישום לשלם בישראל.

 7.2 תנאים לקיומה של החנ"ז

על מנת שנישום ייחשב כחנ"ז קיימים ארבעה תנאים מצטברים שצריכים לחול בעניינו, ולכך יש חשיבות רבה שכן תכנון מס עתידי יחפש כל פרצה כיצד לא ליפול להגדרת חנ"ז, למשל ע"י אי תחולת אחד התנאים על הנישום מתכנן המס.

  להלן ארבעת התנאים המצטברים:

1.חבר בני אדם תושב חוץ שמניותיו או הזכויות בו אינן רשומות למסחר בבורסה

א.תושב חוץ– זוהי הגדרה שיורית עפ"י סעיף 1 לפקודה לפיה על הנישום לעמוד ב- 2 תנאים : התאגד לפני 1.01.03 והניהול או השליטה של עסקיו מתנהלים בפועל מחו"ל. אם תנאי אחד לא מתקיים, הנישום ייחשב כתושב ישראלי ויחויב במס בישראל.

ב.חבר בני אדם– עפ"י סעיף 1 לפקודת מס ההכנסה המדובר בהגדרה רחבה למדי ולרבות שותפות.

ג.המניות או הזכויות אינן רשומות למסחר בבורסה– כאן ניסה המחוקק למנוע מצב של נזילות יתר בזכויות הנישום אשר תכביד מאוד על בדיקת אחוז השליטה בחברה (ס"ק 2 להלן) ותמנע כניסת הנישום להגדרת חנ"ז.ברם, יש לשים לב להגדרה המצומצמת של המונח "בורסה" בסעיף 1 לפקודה, המתייחסת לבורסה בחו"ל.

בתיקון 134 נוסף סייג שמשמעותו כי רק חברה נסחרת אמיתית תחשב חברה ציבורית שכללי החנ"ז לא יחולו עליה, וזאת בטכניקה לפיה גם חברות שרשמו או הציעו מניות לציבור תחשבנה כחנ"ז אם שיעור מניות זה יפחת מ- 30% מהמניות שנרשמו למסחר.

 2. שיעור השליטה בחברה

תנאי זה דורש שלושה חלופות עיקריות לפיהן:

א.מעל 50% מאמצעי השליטה בחברה יוחזקו, במישרין או בעקיפין, ע"י תושבי/אזרחי ישראל /

תושבי האזור, או–

ב. מעל 40% מאמצעי השליטה שביחד עם "קרוב" (שהוא תושב חוץ) מחזיקים מעל 50%, או–

ג.תושב/אזרחישראל הוא בעל הזכות לקבל החלטות ניהוליות מהותיות לרבות פירוק וחלוקת

דיבידנד.

יצוין כי בדיקת תנאי זה תיעשה בתום שנת המס או בכל מועד שבשנת המס שלאחריה.

עוד יצוין כי המונח "אמצעי שליטה" נבחן באמצעות מבחן כפול[14](מבחן ספציפי + מבחן גג), כשהבחינה היא בין באמצעות מניות ובין בכל דרך אחרת.

המונח הוגדר במתכוון באופן רחב מאד בסעיף 75ב(א)(2) לפקודה כך שיחול על כל מצב בו יש לנישום יכולת מעשית לכוון את פעילות החברה, אך יצוין כי המחוקק לא קיבל את המלצת הוועדה להחיל את המבחן הפונקציונאלי שהוצע על ידה לפיו המדובר ב"יכולת לכוון את פעילותו של חבר בני אדם” .

  •  המבחן הספציפי:

עפ"י מבחן זה די שיהיו לפחות אחד מאלה:

א. זכות להשתתף ברווחים.

ב.זכות למנות דירקטור.

ג.זכות להצביע.

ד.זכות לקבלת חלק מנכסי החברה לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו.

  • מבחן הגג:

עפ"י מבחן זה די שתהיה לו הזכות לשלוט במישהו שיש לו את אחת הזכויות המנויות לעיל כך שיוכל לחייבו להפעיל זכות זו.

נאמנות– על מנת שניתן יהיה להתגבר על תכנון מס לפיו הנישום יחזיק את זכויותיו ו/או יפעילן ע"י נאמנות הורחב המונח "אמצעי שליטה" בעת החקיקה (חרף התנגדות חברי הוועדה) ככזה הכולל זכויות המוחזקות ע"י נאמנות.

בנושא זה קיימות מחלוקות לגבי השאלה האם ראויה ההרחבה, שכן שימוש בנאמנות זרה בלתי חוזרת אינו בהכרח בבחינת "אמצעי שליטה", לדעתו של ד"ר א. אלתר שימוש בנאמנות כזו לא ייפול לרשת סעיף זה[15].

במישרין או בעקיפין– תיבה זו באה לתפוס ברשת המס גם מצב של "שרשרת חברות" שבצד אחד שלה אוחז הנישום, ובצד השני שלה מעל 50% מאמצעי השליטה כפי שפורטו לעיל.

בסעיף 75ב(א)(1)(ד)(2) מובאים כללי השליטה בשרשרת חברות כאשר באם בשלב מסוים בשרשרת פוחת שיעור ההחזקה מ- 50% מתנתקת השרשרת, ואין תחולה לכללי החנ"ז על החברות שמתחת לחוליה זו או אז ההחזקה בחברה זו תיחשב כהחזקה בעקיפין בשיעור אפס.

 3. רוב הכנסותיה או רווחיה פסיביות

בתנאי זה שתי חלופות לגבי חברה המוחזקת ע"י יחידים או לחברה בשרשרת חברות:

א.חברה המוחזקת ע"י יחידים – נדרש שרוב הכנסותיה או רווחיה יהיו פסיביים, וזאת למניעת

תכנוני מס של שימוש בחברות עם מחזור גדול ורווחיות נמוכה לאי תשלום מס על הכנסותיהן הפסיביות( כגון: הכנסות מריבית, הפרשי הצמדה, דיבידנד, תמלוגים, שכר-דירה, מכירת נכס הוני וכן הכנסה כלשהי כאמור לעיל גם אם היא מעסק או ממשלח יד, החריג הוא שכ"ד המהווהבעצמו פעילות עסקית).

כוונת הרפורמה היא למסות הכנסות פסיביות בלתי מחולקות המוגדרים כ"רווחים הנובעים מהכנסה פסיבית", כאשר ההבחנה היא שבהכנסות עסקיות רגילות יופעל "עיקרון השליטה והניהול על העסקים" ע"פ הלכת סולל בונה[16].

ב.שרשרת חברות – כאן המחוקק בוחר את סך ההכנסות כיחידה כלכלית אחת בהגדרה המופיעה בסעיף 75ב(א)(6) למניעת תכנון מס בו ייעשה שימוש בחברה מוחזקת לשליטת סיווג החברות המוחזקות על ידה כחנ"ז.

הבחינה של הסעיף היא בצורה שבה בוחנים את החברה – אם רוב הכנסותיה אינן פסיביות, כל חברות הקבוצה תחמוקנה מהגדרת חנ"ז.

ברם, אם רוב הכנסותיה פסיביות, יש עדיין לבחון אח"כ כל חברה וחברה בנפרד אם היא עומדת במבחן.

יצוין כי הכללים החשבונאים בהם נבדקת הגדרת הפסיביות הם הכללים הישראליים, אלא אם החברה היא תושבת במדינה גומלת, מגישה שם דו"ח ונישומה שם.

4. שיעור המס החל על ההכנסות הפסיביות בחו"ל אינו עולה על- 20%

תנאי זה דורש ששיעור המס המקומי במדינת החוץ לא יעלה על 20% בכל הנוגע להכנסות פסיביות במדינת החוץ.

סעיף 75ב(א)(13) לפקודה מיישם שיטה של שקלול המס על הכנסות פסיביות לפתרון הקושי בחישוב השיעור, וזאת ע"י חלוקת המס על הכנסות פסיביות ששולם לסה"כ הרווחים הפסיביים שהופקו.

 8. השלכות קיום תנאי החנ"ז:

בעל שליטה

יש לציין כי בטרם נבחן את ההשלכות לקיומה של החנ"ז, הרי שאלו ישפיעו על נישום רק אם הוא ייחשב כ"בעל שליטה" אשר הוגדר בסעיף 75ב(א)(3) לפקודה לאחר תיקון 134 כמי שהחזיק לפחות 10% מאמצעי השליטה שהוגדרו לעיל בתום שנת המס או ביום כלשהו אחריה, וזאת במישרין או בעקיפין.

יצוין כי המבחן נעשה ע"י בדיקת האחוז המצטבר של כללי תושבי ישראל באמצעי השליטה, ויתכן מצב בו חברה תהיה חנ"ז אך לא יחול על בעלי מניותיה מס עקב העדר שליטה, כגון מצב בו 6 ישראלים יחזיקו כל אחד רק 9% מן החברה.

8.1 דיבידנד רעיוני - Imputed Dividend

עם קיומם של ארבעת התנאים תיחשב החברה לחנ"ז ופקיד השומה ייצור מעין אירוע מס וירטואלי אשר יחשיב את הנישום כאחד שנטל מן החברה דיבידנד בגובה חלקו היחסי באותם רווחים פסיביים שלא חולקו.

הדיבידנד הרעיוני מחושב מתוך "רווחים שלא שולמו" על רווחים הנובעים מהכנסה פסיבית שהופקה בשנת המס ולא חולקו באותה שנה, ובתנאי ששיעור המס הזה לא עולה על 20% [17].

המיסוי הוא על הדיבידנד הראוי לחלוקה בלבד (25% ליחיד), ואינו קשור למיסוי הכנסות החנ"ז, להבדיל ממיסוי חברה ישראלית עליה חל נטל מס של 36% ואח"כ ממוסים בעלי המניות ב- 25% נוספים על היתרה שלאחר ה- 36%, כך שבסה"כ נטל המס הנו 52%.

תשלום זה הנו מקדמה על חשבון דיבידנד עתידי, ואם זה אכן יחולק בפועל, תקבל החברה זיכוי בגין הרווח התיאורטי שחולק, כשהוא מתואם למדד.

יצוין כי החוק אינו מתחשב בקשיי הנזילות של החברה ואף לא במצב בו היא שקועה בהפסדים כבדים, החיוב במס יהיה בשל רווחים פסיביים, אף אם אלו התאיידו לחלוטין ע"י הפסדים כתוצאה מפעילות שוטפת.

עוד יצוין כי בחישוב הדיבידנד הרעיוני באים בחשבון קיזוז הפסדים פסיביים אחרים, הפחתת מיסים שחלו על ההכנסה הפסיבית וקיזוז הפסדים מועברים משנים קודמות, והכל עפ"י כללי מדינת מושב החנ"ז (מדינה גומלת בלבד) בה החברה מגישה דו"ח ונישומה כהלכה, אחרת יוחלו עליה העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל.

כאן יצוין כי שיעור המס על דיבידנד רעיוני זה יהיה בשיעור של 25% עפ"י סעיפים 125ב או 126 לפקודה.

8.2 זיכוי רעיוני-Imputed Credit

מאחר ואנו עוסקים בחישובים רעיוניים, יש צורך להביא בחשבון בעת חישוב המס הרעיוני המשולם גם את הזיכויים ממס זה, שהרי לא יתכן כי חברת חנ"ז תחוב בשיעור גבוה יותר מזה שאמור היה להיות משולם בפועל על ידה.

לכן חוקק סעיף 75ב(ג) לפקודה שתפקידו לאזן את המצב ע"י "זיכוי רעיוני" ( Imputed Credit), וזאת ע"י זיכוי רעיוני לפי גובה המס הזר שהיה מזוכה במדינת המושב של החברה בעת תשלום הדיבידנד הרעיוני, אילו החברה הזרה הייתה מחלקת את רווחיה.

יצוין כי שיטת הזיכוי הרעיוני לוקחת בחשבון באופן מלא את שיעור המס שיש לנכות במקור בחו"ל בעת תשלום הדיבידנד הרעיוני בשיטה הידועה בשם שיטת "שומר מסך" שעיקרה תשלום מס על בסיס מזומן ולא על בסיס רעיוני.

כמו כן, בעת החלוקה בפועל של הדיבידנד במדינה הזרה, יקבל בעלהשליטה זיכוי עד גובה המס ששולם בפועל[18] (מתואם למדד), יתרת זיכוי כזו תהיה בת ניצול בשנים הבאות ללא הגבלת זמן, בהגבלה שדיבידנד כזה אכן חולק בפועל.

כמו כן, יותר זיכוי בעת מכירת אמצעי שליטה בחנ"ז בשל מס ששולם עפ"י סעיף 75ב לפקודה, בגובה המס ששילם בעבר בגין דיבידנד רעיוני שיוחס לו בגין אמצעי השליטה שנמכרו, והכל בתנאי שעד המכירה לא חולק דיבידנד בפועל בגין רווחים אלו.

אם מדובר ב"שרשרת חברות" יגדל הזיכוי בסכום המס שהיה משולם ע"י כל חברה בשרשרת ושבגינו לא ניתן לקבל זיכוי באף אחת מהחברות.

 9. הכנסות פסיביות בחו"ל ושיעורי המס החלים עליהן:

יצוין כי בעניין שיעורי המס בהכנסות פסיביות נקבע שיעור מס מתון יחסית וזאת בהתחשב בעובדה כי קיים קושי יחסי בפיקוח על תנועות ההון וההכנסות בחו"ל.

כמו כן נקבעו כללי דיווח פשוטים וישימים.

9.1 הכנסות מריבית

הכנסות מריבית שמקורה בחו"ל תחויב במס בשיעור זהה לנהוג בישראל, כאשר חישובו של המס הנו על הריבית בסכום שעולה על הפרשי השער של המטבע שבו מבוצעת ההשקעה.

כלומר, כאשר ההכנסות הנן של יחידים ושמקורן בתכניתחיסכון או בפיקדון שיעור המס יהיה 15% לפי סעיף 2 (4) לפקודה.

9.2 הכנסות מדיבידנד

כאשר מדובר בדיבידנד שמקורו בחו"ל יחול שיעור הזהה לשיעור הנהוג בישראל, קרי 25%.

כלומר, חברה ישראלית המקבלת דיבידנד מחברה ישראלית אחרת אינה חייבת בכל מס בגינו, אך אם הדיבידנד הנ"ל מגיע מחברה בחו"ל, יהיה דיבידנד זה חייב במס בשיעור של 25%.

9.3 הכנסות מדמי שכירות

בעיקרון דמי שכירות בחו"ל ימוסו באותו שיעור כמו בישראל (עד 50%) בהבדל לפיו לגבי דמי שכירות בחו"ל לא יחול הפטור ושיעור המס המופחת לפי סעיף 122 לפקודת מס ההכנסה המעניק פטור מדמי שכירות עד סכום מסוים כאשר מדובר בהשכרה של דירת מגורים.

יחד עם זאת , יחידים שלהם הכנסות שכירות הנובעות מנכסי נדל"ן שאינם הכנסות מהשכרת נדל"ן עסקי יוכלו לבחור במסלול של תשלום מס של 15% בניכוי פחת, ללא כל ניכוי הוצאה אחרת וללא זיכוי בגין המס הזר ששולם בחו"ל, לפי בחירתם.

יציין כי המס של 15% יחול על יחידים בלבד, ואילו חברות ישלמו מס חברות בשיעור של 36%.

9.4 הכנסות מניירות ערך זרים

שיעור המס על רווח ההון הריאלי במכירת ניירות ערך זרים הנסחרים בבורסה או בשוק מוסדר כאשר המדובר ביחידים או בחבר בני אדם לא יעלה על 15% בתנאי שלא נתבעו הוצאות הפרשי ריבית והצמדה בשל נייר הערך, וכן המכירה איננה לקרוב .

כללים אלו יחולו גם על עסקאות עתידיות, רווחי הון וכן במכירת אגרות חוב.

9.5 הכנסות אחרות

על הכנסות פסיביות אחרות יחול שיעור מס זהה לזה שחל בישראל על הכנסות מאותו סוג.

9.6 זיכוי בגין מס זר

עם הכניסה לתוקף של הוראות הרפורמה בוטל צו מס הכנסה (הנחה ממס על הכנסות חוץ של תושב ישראל), התשכ"ד – 1963.

ע"פ הרפורמה יינתן זיכוי בגין המס הזר אשר הושת על ההכנסה אשר הופקה מחוץ לישראל , הכוונה היא למס המוטל כאחוז מן ההכנסה החייבתואינו מס עירוני.

כאשר החיוב במס הנו מכוח שליטה וניהול בישראל , יינתן זיכוי בשל מס החברות שחל על התאגיד, ובמועד חלוקת הדיבידנד יינתן זיכוי ממס כנגד מס החברות הישראלי, וזאת במידה שנוכה ממנו מס במקור ע"י חברת החוץ.

9.7 ניכוי הפסדים

על אף שהפסדים עסקיים מותרים בקיזוז כנגד כל ההכנסות החייבות שמחו"ל, הרי שהפסדים ממקורות פסיביים בחו"ל יקוזזו רק כנגד הכנסות פסיביות בחו"ל.

הפסדי הון שמקורם בחו"ל יותרו בקיזוז ע"פ הכללים הקיימים כיום, דהיינו כנגד רווח הון לרבות כנגד שבח מקרקעין.

הפסד עסקי מחו"ל בעסק שהשליטה והניהול בו מופעלים מישראל יותרו בקיזוז כאילו והיו הפסד מעסק בתוך ישראל.

כאשר קיים עסק בחו"ל שהפסדיו קוזזו כנגד הכנסות בישראל, ייחשבו רווחיו העתידיים לצורך מס כאילו והופקו בתוך ישראל, אם ההחזקה באותן השנים בעסק הייתה בידי תושב מדינת ישראל.

לגבי ניירות ערך– החל משנת 2007 ניתן יהיה לקזז הפסד מניירות ערך נסחרים בחו"ל כנגד רווחים מניירות ערך נסחרים בישראל וכנגד ריבית ודיבידנד הנובעים מניירות ערך אלו, ולהפך.

 10. רעיונות לתכנון מס לאחר החלת כללי החנ"ז:

בטרם נדון בתכנוני המס החדשים ניתן להבחין כי במסגרת הכללים החדשים קייםברפורמה שיעור מס מוקטן בשיעור של 15% כאשר מדובר בהכנסות הנובעות מריבית בנקאית וכן מהכנסות הנובעות משכירות.

לפיכך, כדאי לשקול השקעת הכספים בחשבונות על שם יחידים ובמקרה של שכירות לשקול העברת הנכסים על שם יחידים, וזאת כמובן לאחר בחינת העלויות והשלכות המס באותה מדינה הכרוכות בהעברות נכסים אלו.

כמו כן, לעיתים ישנם מקרים בהם כדאי לפעול באמצעות חנ"ז- לדוגמה, לצורך השקעה בני"ע זרים, עד ליום 31.12.06. בדרך זו ניתן להפחית את שיעור המס הכולל על הרווח לכדי 25%

(במקום 35%) וכן, ליהנות מיתרונות משמעותיים נוספים.

 10.1 יציאה מהגדרת חנ"ז

תכנון המס הראשון שעולה בדעת המתכנן הוא בכלל להימנע ממצב בו הנישום יכנס להגדרת חנ"ז, אז לא יחולו כללי המיסוי של החנ"ז על הנישום הספציפי, לא יחול אירוע המס הוירטואלי והמיסוי יהיה רק בעת חלוקת דיבידנד בפועל.

 להלן מס' אפשרויות ליציאה מתחולת כללי החנ"ז

  • הפיכת פעילות החנ"ז לפעילות אקטיבית ייתכן וניתן להפוך, את פעילות החנ"ז לפעילות אקטיבית- הכנסה מעסק ובדרך זו לצאת/ להימנע מתחולת הוראות סעיף 75ב'.לפי הילכות ברנר ומזרחי, תיק השקעות עם 30 פעולות ומעלה מהווה עסק.
  • להזרים לחנ"ז פעילות עסקית ממשית יש לבחון את האפשרות להזרים אל תוך החנ"ז גם פעילות עסקית ממשית ובדרך זו להימנע מתחולת הסדר החנ"ז.
  • רוב הכנסות החברה הנן אקטיביות כאמור הגדרת החנ"ז חלה רק על חברות אשר הכנסתן העיקרית פסיבית במהותה , לפיכך הגדרת ההכנסה כאקטיבית במהותה תוציא את החברה מהגדרת חנ"ז ותעביר אותה למצב בו היא תמוסה רק בעת חלוקת הדיבידנד בפועל ולא חלוקת דיבידנד רעיוני.

 נשאלת השאלה האם רשאית חברה "להגדיר" את הכנסתה והאם אין מדובר בהגדרה שמטבעה קשורה לפסיקה או לחקיקה?

קיימים אכן מצבי ביניים בהם יכול הנישום לשלוט על הגדרת סווג ההכנסה.

לדוגמא: דמי שכירות יכולים להיות מסווגים הן כהכנסה פסיבית(השכרה פסיבית) והן כהכנסה אקטיבית (השכרה עסקית).כאשר החברה עוסקת בהשכרות, להבדיל ממצב בו החברה משכירה נכס המהווה אצלה נכס קבוע, יעברו דמי השכירות למעמד של הכנסה מהשכרה עסקית–אקטיבית. כך עולה מפסקי דין רבים שניתנו בנושא[19]כגון פס"ד דרבי כימיקלים[20].

  • כאשר בעלי המניות תושבי ישראל יחזיקו פחות מ- 50% ניתן לצאת מהגדרת חנ"ז ע"י כניסה לשותפות בחברה זרה באחוז כזה שלא יגרום לסה"כ אחוזי השליטה הנמצאים בבעלות ישראלית לעבור את ה- 50%, ולפיכך עפ"י סעיף 75ב(א)(ד)(2) לפקודה אין החלת כללי החנ"ז.בהקשר זה יש לציין כי לאור סעיף 75ב(א)(ד)(1) לפקודה הרי שאין זה מדויק שכללי החנ"ז לא יחולו על חברה כזו, אלא שהם כן יחולו, אך שיעור ההחזקה של הנישום בחברה ייחשב לאפס לצורך המיסוי, לאמור ששלטונות המס מבקשים בכל זאת "לשמור על קשר עין" עם הנישום ופעולתו בחברה גם אם אין להם זכות למסותו.החיסרון בכך הוא חוסר היכולת לשלוט בחברה זרה ע"י הגורמים הישראלים, אך ניתן להיות בשותפות שווה (50/50) עם גורמים זרים ועדיין לא להיות ממוסים ע"י כללי החנ"ז.
  • כאשר כל אחד מבעלי המניות תושבי ישראל יחזיק פחות מ- 10% עפ"י סעיף 75ב(א)(3) לפקודה נישום ישראלי שאין לו לפחות 10% ממניות חברה לא ייחשב לבעל שליטה באותה חברה, לפיכך מצב בו 5 ישראלים מחזיקים כ"א ב- 9.98% ממניות חברה זרה, ובסה"כ 49.9% ממניותיה, לא יוביל להחלת כללי החנ"ז על אותה חברה.
  • פעולה במדינות בהן שעור המס המשוקלל גבוה מ- 20% יש לבחון לאגד את החברה הזרה במדינה בה שיעור המס יהיה גבוה מ- 20%, ובדרך זו יידחה תשלום המס למועד חלוקת הדיבידנדים בפועל .במדינות בהן שעור המס המשוקלל גבוה מ- 20% כללי החנ"ז אינם חלים וזאת לאור הוראות סעיף 75 ב(א)(ג) לפקודה.
  • החזקה הדדית בבעלות צולבת של שתי חברות זרות מכיוון שאין "בעל מניות תושב ישראל" אין תחולה לכללי החנ"ז.

  10.2 נאמנויות

אחד מתכנוני המס המקובלים כיום בעולם האנגלו-סכסי במטרה להימנע מתשלום המס על רווחי ההון ופירות ההשקעה הוא על ידי התנתקות מן הרכוש והפקדתו בידי צד שלישי,דהיינו, רישום נכסים בחו"ל על שם נאמנות (Trust).

נאמנות היא מארג של יחסים משפטיים לפיהם הבעלות בנכסים עוברת מידי יוצר הנאמנות (Settlor) לידי הנאמן (Trustee) כך שלנאמן קנויות הזכויות לפעול בנאמנות עפ"י כתב הנאמנות המכונה "כתב הרצונות (Letter of Wishes) “הנמסר לנאמן שבו מביע יוצר הנאמנות את רצונו כיצד הוא מעוניין שהנאמן ינהל עבורו את נכסי הנאמנות.

נאמנות המוקמת במדינת מקלט מס מכונה Offshore Trust ובמדינות אלו קיימות בחוק חובות של סודיות מוגברת כלפי יוצרי הנאמנויות.

קיימות צורות רבות של יצירת נאמנות, וכאשר יוצר הנאמנות מבקש ליצור נתק בינו לבין הרכוש המועבר לנאמן ,עליו ליצור נאמנות בלתי הדירה (Irrevocable) הנתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הנאמן (Discretionary Trust).

לכאורה, עפ"י הגדרת "בעל שליטה" בסעיף 75ב(א)(3) לפקודה חלה ההגדרה גם על נאמנויות שעה שההחזקה לצורך הסעיף הנה "במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר".

כלומר, כאשר הנאמנות הנה אמיתית ובלתי חוזרת, ללא יכולת הישראלי להשפיע על החברה הזרה, כאשר לנאמן מוקנית זכות שיקול דעת עצמאית ביחס לכספי הנאמנות נראה כי אמצעי השליטה לא ייראו עוד כמוחזקים ע"י הישראלי.

זאת ככל הנראה עקב הגדרת המושג"מכירה " בסעיף 88 לפקודה.

נשאלת השאלה" האם הנאמנות הנה אמיתית או מלאכותית?" כאשר לשאלה זו יש נפקות עיקרית לעניין החיוב במס.

ההבדל בין השתיים הוא שבנאמנות אמיתית מאבד יותר הנאמנות את השליטה על נכסיו, ובמקרה השני יותר הנאמנות מעביר את נכסיו לבעלות אחרת למראית עין בלבד, והוא ממשיך לשלוט על נכסיו אשר כביכול עברו לידי הנאמן.

על מנת שתוצאת הנאמנות לעניין החיוב במס תהיה מוצלחת, על יוצר הנאמנות ליצור נתק מוחלט בינו לבין הנכסים שהעביר לנאמן.

על אף ההנחה כי הנאמן אכן יפעל במסגרת "כתב הרצונות", מסמך זה למעשה חסר תוקף משפטי שכן הנאמן בפועל יכול להתעלם מהוראותיו.

לפיכך, בנאמנויות רבות נבנה מנגנון טכני משפטי להבטחת קיום הרצונות על פי הכתב.

מנגנון זה מבוצע ע"י הוספת “Protector” אשר יכול להתערב בנושאי הנאמנות ואף להחליף את הנאמן במידת הצורך.

כלומר, הוספת מנגנון זה עשויה להוות אינדיקציה לשליטתו של יוצר הנאמנות על נכסי הנאמנות, כאשר אינדיקציה זו תחליש את הטענה כי מדובר בניתוק קשר בין הנכס לבעליו .

מנגד, החלשת האינדיקציה יכולה להיעשות ע"י הגבלת ה- “Protector” לסמכות למניעת פעולות מסוימות של הנאמן בלבד.

יצוין כי סוגיית הנאמנות והשלכותיה לא הייתה חלק מהמלצות ועדת רבינוביץ, ועדיין הנושא לא הוכרע סופית עד היום.

ההרחבה היחידה שבוצעה בעניין זה הנה בקשר למשטר החנ"ז שם נקבע בהגדרת אמצעי השליטה:" והכל בין שהם באמצעות מניות ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות נאמנות".

יצוין כי ועדת רבינוביץ' הייתה מודעת לבעיית הנאמנויות, וקבעה כי בשל מורכבותה והיקפה של הסוגייה היא תימנע מלדון בה.

אך הועדה קבעה כי יש צורך לבחון את הסדרי המס הראויים לנאמנויות ולקבוע אותם בחקיקה ראשית.

קריאה זו להסדרים חקיקתיים אינה חדשה, וניתן למצוא דעות כאלו לפני עשרות שנים כגון דעתו של פרופ' יורן בנושא במאמר משנת 1979[21].

בחודש יולי 2003 נמסרו מסקנותיה של ועדת ישראלי בנושא מיסוי נאמנויות אך עד כה לא נעשו שינויים בנושא.

יצוין כי, ככל הנראה במצב של נאמנות אמיתית לא יחולו כללי החנ"ז, וגם לפי דעתם של ד"ר א. אלתר ואורי כליף, תושב ישראל לא ייחשב במקרה של נאמנות אמיתית כבעל אמצעי שליטה בחברה הזרה, בהיות קביעה כזו סותרת לדעתם את דיני הקניין[22].

ע"פ דעתו של פרופ' י. גרוס [23] קשה יהיה לפקיד השומה לתקוף יצירת נאמנות כזו ע"פ סעיף 86 לפקודה (טענת מלאכותיות) עקב ההבחנה הקיימת בדין ישראלי, השונה באופייה מן המקובל בעולם, לגבי מהות מוסד הנאמנות.

על אף העובדה כי בפרשת אברמוב[24] ביהמ"ש העליון לא ראה בנאמנות כבעלת אישיות משפטית נפרדת, עפ"י רוב הדעות הרווחות בקרב משפטנים, הנאמן הוא בעל אישיות משפטית כשלעצמו, ולו הכשרות להיות הבעלים של נכסי הנאמנות[25].

  •  להעברת נכסים לנאמנויות השלכות רבות, כולל:

א. הכנסות הנאמן שהינו תושב חו"ל לא תיחשבנה כהכנסות התושב הישראלי שיצר את הנאמנות.

ב. רישום המניות בחברה זרה על שם הנאמן לא יהפוך את החברה הזרה לחנ"ז – חברה נשלטת על ידיתושב ישראל.

ג. לנאמן יהיה פטור ממס על רווחי הון על השקעות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.

ד.כאשר מועבר נכס לנאמנות בשווי שוק גבוה מעלותו בפועל, תיחשב ההעברה למכירת הנכס לנאמן לפי שווי השוק.

 10.3 פעולה במדינה ללא מיסוי קלאסי

קיימות מדינות שהמיסוי בהן אינו מיסוי קלאסי, דבר המאפשר מניפולציה חכמה שתבטל את הצורך לשלם מס בישראל.

האיחוד האירופי– ניתן להגיע למצב של רווח הון ניכר הפטור ממס לפי דיני מדינה חברה באיחוד האירופי, וכאשר הרווחים הפסיביים של הנישום באותה מדינה עולים בצורה ניכרת על האקטיביים, כל עוד שיעור המס המצרפי יהיה 20% ומעלה (ע"י תכנון נאות), לא תכנס חברה זו להגדרת חנ"ז בישראל.

תכנון חכם כזה יכול להיעשות למשל ע"י שינוי עיתוי ההכנסות וכן שימוש בדירקטיבות של האיחוד האירופי כגון חברת אם ובת או "פטור ההשתתפות"[26]הקיים בהולנד ובבלגיה.

מלטה– במדינה זו מס החברות הנו 35% אך הוא מוחזר לבעלי המניות בעת חלוקת הדיבידנד בפועל, כך ניתן להימנע מתשלום מס בישראל, ואח"כ לקבל חזרה את המס במלטה ולהשאיר את הכסף בחו"ל.

 10.4 שינוי מבנה ההחזקות

ניתן להעביר חלק מהרווחים הפסיביים לחברת ניהול אקטיבית שבה רווחיה האקטיביים עולים על הפסיביים, כך שהדיבידנד הרעיוני לא יחול על הרווחים הפסיביים בפרוייקט. 

10.5 דיבידנדים ומדינות אמנה

לכאורה הרפורמה הקטינה באופן משמעותי את כדאיות תכנוני המס שהיו בעבר עם מדינות כגון הולנד, בלגיה, שבדיה ואוסטריה.

תכנוני המס הקודמים ניצלו את ההוראה שבאמנת המס עם הולנד לפיה אין חיוב מס בישראל בעת תשלום דיבידנד מחברה הולנדית לחברה ישראלית, ולמעט תשלום 5% מס במקור אין עוד מיסים בהולנד.

כלומר, סעיף126(ג) לרפורמה קובע שכאשר ההכנסות הן מחו"ל קיים חיוב מס בישראל, ולכן ניתן לייחס לתושבי ישראל דיבידנד רעיוני של 25%עפ"י כללי ה- CFC כך גם לגבי שבדיה, בלגיה ואוסטריה.

אך עפ"י האמנה עם סינגפור משנת 1971[27]דיבידנד המשולם בין שתי מדינות אלו פטור ממס בשתי המדינות (סעיף 10 לאמנה), ובכך אמנה זו שונה מהאמנה עם הולנד המפנה לדין הישראלי בקשר למיסוי דיבידנדים בין חברות, ולכן הוראות סעיף 126(2) לרפורמה אינן יכולות לחול.

זאת ועוד , בסינגפור המיסוי עדיין טריטוריאלי ופוטר ממס הכנסות שמקורן מחוץ לסינגפור וכן קיימים פטורים נרחבים לחברותoff shore ,לפיכך ניתן לתכנן חברה סינגפורית שהוקמה ע"י חברה ישראלית ומפיקה את הכנסותיה מחוץ לסינגפור.

האמנה שיש לישראל עם סינגפור [28] נותרה האמנה היחידה אשר ההטבות על פיה לא הושפעו מהתיקון האמור, שכן אמנה זו לא קשרה את אופן מיסוי הדיבידנדים שיתקבלו מחברה סינגפורית לאופן מיסוי דיבידנדים בין חברות ישראליות.

על פי האמנה, דיבידנד שיחולק מחברה סינגפורית לחברה ישראלית יוצא מבסיס המס בישראל.

כפועל יוצא, מבנה ההחזקות הסינגפורי, במידה שניתן ליישמו, טומן בחובו הטבת מס משמעותית ביותר.

במקרים בהם לא נזקקים יותר להוראות האמנה עם הולנד וניכוי המס ההולנדי בשיעור של 5% מהווה למעשה נטל מס נוסף, ניתן- על פי הודעה של נציבות מס הכנסה- "לקפל" את מבנה ההחזקות ההולנדי, תוך הגעה להסדר עם רשויות מס הכנסה בדבר חבות מס מופחתת אשר תוטל בישראל. אציין כי אפשרות זו קיימת גם לגבי מבני החזקות אחרים.

אופציה אחרת היא לשקול אפשרות של הגירת חברת ההחזקות ההולנדית לאנגליה, שם שיעור ניכוי מס במקור מדיבידנדים הוא 0%.

10.6 שימוש במבנה החזקות אוסטרי

ניתן לשקול שימוש במבנה החזקות אוסטרי כדי להתחמק מהכלל האמור.

בהתאם לאמנת המס עם אוסטריה, חל ניכוי מס במקור בשיעור של 25% מהדיבידנד.

על כן, לאור העובדה שעל פי כללי ה- CFC יינתן זיכוי רעיוני בגין כל מס שהיה משולם במקרה של חלוקה בפועל ( ובמקרה זה שיעור הזיכוי זהה לשיעור המס החל בישראל) הרי שדה-פקטו, נמלטים מתשלום מס בגין הכנסות CFC.

10.7 " שומר מסך"- דחיית מס לתשלום בפועל

חברה תושבת מדינה ( בין מדינת אמנה ובין לא- בה קיים פטור ממס על הכנסות החברה) עם הוראות ניכוי במקור על חלוקת דיבידנד מהחברה.

בדרך זו יימנע מיסוי CFC מכיוון שסעיף 75ב' מכיר כזיכוי רעיוני גם בהוראות ניכוי במקור על דיבידנד גם טרם חלוקתו.

כלומר, כל מדינה זרה שבהתאם לדיניה הפנימיים ו/או הוראות אמנת המס עמה חל ניכוי מס במקור בשיעור של 25% ומעלה מהדיבידנד, נמלטת ,דה-פקטו, מתחולת כללי ה- CFC.

 10.8 חברת החזקות במדינה בלתי גומלת

החברה המוחזקת העונה לתנאי החנ"ז תחלק דיבידנד לחברה המחזיקה ובעצם החלוקה תצא מתחולת החבות ברווחי החנ"ז וזאת בהתאם לסעיף 75ב'(12): " רווחים שלא שולמו"- רווחים שמקורם בהכנסה פאסיבית של חברה נשלטת זרה שהופקה בשנת המס, אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה השנה.

החברה המחזיקה, שהנה חנ"ז המאוגדת במדינה בלתי גומלת, חבה לכאורה במס בגין הדיבידנד שהתקבל מהחברה בהתאם לסעיף 75ב'(5): " הכנסה פאסיבית- כל אחת מהכנסות אלה אם אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד: הכנסה מריבית או מהפרשי הצמדה, הכנסה מדיבידנד, הכנסה מדמי שכירות…".

מכיוון שמדובר במדינה בלתי גומלת נפעל בהתאם לסעיף 75ב'(א)(12) הקובע:

" …יחושבו הרווחים, המסים וההפסדים…ואולם אם החברה אינה תושבת מדינה גומלת, ואינה מגישה דוח במדינה גומלת ואינה נישומה במדינה כאמור, הם יחושבו בהתאם לעקרונות חשבונאים מקובלים בישראל למעט לעניין רווחי והפסדי אקוויטי ולעניין שינויים בערכם של ניירות ערך".

בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל בעת החזקה המקנה 20% או יותר בזכויות הצבעה או בזכויותמינוי דירקטורים בחברה המוחזקת, יש לנהוג בהתאם לשיטת השווי המאזני [29] המתוארת בגילוי דעת 68 של לשכת רואי החשבון בישראל.

כלומר, בעת יישום שיטת השווי המאזני, דיבידנד מחברה מוחזקת מקטין את חשבון ההשקעה ואינו נרשם כלל כהכנסה חשבונאית.

כתוצאה מכך בעת יישום כללי חשבונאות מקובלים בישראל לצורך בדיקת חבות המס של חברה במדינה בלתי גומלת לא יעמדו לחברה" רווחים שלא שולמו" ולכן תצא מחבות רווחי החנ"ז עד חלוקתן בפועל לבעלי המניות היחידים.

 11. מסקנות והמלצות:

 11.1  יתרונות

  • שיטת המיסוי הפרסונאלי אשר הולידה את כללי החנ"ז מונעת אפליה בין נישומים שהכנסתם נובעת ממקורות בישראל לבין נישומים שהכנסתם מגיעה מחו"ל[30].
  • שיטה זו מתאימה יותר לתהליך הגלובליזציה ולפעילות הבינלאומית, וקל יותר למדינת ישראל כעת להשתלב באמנות למניעת כפל מס בהן גלומה הנחה כי נישום ממוסה במדינת תושבותו על פי עיקרון התושבות[31].
  • השיטה החדשה מתיישבת היטב עם הפעילות הרב-לאומית הנובעת מן הגלובליזציה של הכלכלה העולמית ומקלהעל השתלבות ישראל במערכת האמנות למניעת מסי כפל.
  • הרפורמה הנ"ל אמורה להשיג מטרה נוספת שהיא הגדלת הכנסות המדינה מפעילות ומהון בחו"ל אשר אמורים ליצור מקורות הכנסה נוספים לקופת המדינה, דבר אשר יאפשר בטווח הרחוק הפחתה הדרגתית של נטל המס על העבודה על מנת לעודד את היציאה לעבודה.
  • יתרון עיקרי הוא השגת יעילות כלכלית מרבית כאשר השיטה החדשה גורמת למצב של אדישות הנישום מבחינת החלטתו היכן להשקיע את כספו, וזאת כאשר תושב המדינה ישלם את אותו שיעור מס על הכנסתו, בין אם זו הופקה בישראל ובין אם הופקה במדינה אחרת. כמו כן, המיסוי המוגבל גורם לכך שהנישום אינו "נענש" על כך שבחר להשקיע במדינה שמעבר לים, ונטל המס שלו עקב כך לא יהיה כבד יותר, המס הזר מוחזר בזיכוי כנגד המס המקומי.

11.2 חסרונות

  • שיטה זו תעמיד קשיים ניכרים בפני תושבי ישראל שפועלים בחו"ל ומעוניינים להתחרות בתושבי מדינות שאינם ממוסים על בסיס פרסונאלי.
  • החלת כללי ה- CFC שוללת למעשה מתושבי ישראל את היכולת להשתמש ולנצל את שיטת המס בהולנד כדי לצבור רווחי ביניים משוחררים ממס ופנויים להשקעות המשך.כל זאת מבלי לייצר אלטרנטיבה ראויה המעוגנת בחוקי המס לצורך עסקי אמיתי, כפי שבא לידי ביטוי במציאות.הואיל ואין "ואקום" בעולם המס, אין ספק שנוכח "סתימת" המסלול ההולנדי תיבחר מייד אלטרנטיבה מקבילה.לדוגמה, במקום להקים חברות אחזקה בהולנד, תוקמנה חברות אחזקה בלוקסמבורג, גם שם, כמו בהולנד, ניתן להגיע למצב של פטור ממס על הכנסות פאסיביות מרווחי הון ודיבידנד, המגיעים לחברה משקיעה תושבת לוקסמבורג.כלומר, החלת כללי ה- CFCלא תביא למיסוי נוסף בישראל, שכן חלוקת דיבידנד בפועל,מלוקסמבורג לישראל, חייבת בניכוי מס בשיעור של 25% . נוכח הזיכוי הרעיוני המונחבבסיס שיטת ה- CFC, התוצאה היא שרשויות המס לא יראו שקל מס נוסף.
  • קיים החשש כי למרות שהשיטה הגיונית למראית עין, הרי עיקר נתח המס העשוי להגיע לקופת המדינה כתוצאה מן הרפורמה מקורו בבעלי ההון אשר צפויים לחמוק מתשלום המסים החדשים ע"י תכנוני מס חכמים העוקפים את כללי המיסוי הפרסונאלי,כדוגמת השימוש בנאמנויות זרותאשר תוארה בסעיף 10.2 שלעיל.
  • יצוין כי החוק אינו מתחשב בקשיי הנזילות של החברה ואף לא במצב בו היא שקועה בהפסדים כבדים, החיוב במס יהיה בשל רווחים פסיביים, אף אם אלו התאיידו לחלוטין ע"י הפסדים כתוצאה מפעילות שוטפת.

 11.3 המלצות

פתרון אפשרי מוצע לבעיות שצוינו לעיל הנו נטרול הניצול לרעה של הגלובליזציה ע"י הגברת שיתוף פעולה אסטרטגי בין מדינות תוך כדי חילופי מידע בענייני מס.

כך ניתן יהיה למנוע מנישומים מתוחכמים להערים על רשויות המס, כאשר אלו מנצלים כיום את העובדה שרשויות מס אלו שומרות על סודיות רבה ואינן חולקות ביניהן מידע[32] .

יצוין כי המצב הנוכחי בעניין זה הוא כי מדינות מנהלות ביניהן תחרות מס המזיקה לענייניהן בטווח הארוך[33] ורק שינוי מדיניות זו למדיניות של שיתוף פעולה אסטרטגי בנושאי מידע יסייע למדינות השונות להילחם במתכנני המס העושים שימוש בתאגידים ובנאמנויות זרות.

12. לסיכום:

מוסד החנ"ז ,אשר מתמקד בנושא ההכנסות הפסיביות מחו"ל של תושבי ישראל, הנו חלק עיקרי ובלתי נפרד מן הרפורמה במיסוי הבינלאומי אשר שינתה את שיטתנו לשיטה פרסונאלית, ותפקידה ליישם את העיקרון החדש לפיו יש למסות פעילויות של ישראלים בחו"ל.

צעד זה המהווה תרומה משמעותית לשינוי מוחלט של כל תפיסת המיסוי הבינלאומי של ישראל ומתאימה למדינות מודרניות אחרות.

למרות הבעיות הרבות הצפויות ביישום הפעלת הכללים החדשים, ולמרות חסרונות השיטה בדמות תכנוני מס חדשים ומעבר לתכנוני מס מתוחכמים באמצעות נאמנויות או שימושים מתוחכמים באמנות מס קיימות, נראה כי המחוקק הציב לראשונה למשקיע הישראלי מכשולים אשר יקשו על כוונתו להימלט מתשלומי מס.

לדעתנו, מתבצע צעד חשוב ביותר לקראת השגת הניטרליות בייצוא הון, ומתבצעת השוואה חשובה לדיני המס של המדינות המודרניות, השוואה שאין כמוה חשובה להיות בצעד אחד עם המדינות השואפות להביא בעתיד הנראה לעין, שיטת מיסוי גלובלית לכל העולם.

נראה כי הבעיות ביישום הכללים החדשים יצומצמו בעתיד, אם ע"י חקיקת חוקים חדשים בנוגע לנאמנויות ואם ע"י פסיקות בתי המשפט אשר ככל הנראה תבטלנה פיקציות מלאכותיות ותקבענה מבחנים לאבחנה בין נאמנות רגילה לנאמנות בלתי הדירה.

כמו כן, שיתוף פעולה עתידי בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות צפוי להביא לצמצום היקף העלמות המס באמצעות תאגידים זרים ומרבית המקרים בהם נישומים יבחרו בכל זאת להשקיע בחו"ל לא יהיו קשורים בשיקולי מס גרידא ויצירת פיקציות משפטיות לצורך תכנון מס בלבד.

נראה כי, ישראל ביצעה ברפורמה זו את אחד השינויים החשובים ביותר בהשתלבותה בגלובליזציה העולמית והשינויים מרחיקי הלכת אשר בוצעו ברפורמה זו יתנו את פירותיהן בעתיד הנראה לעין.

 13. ביבליוגרפיה

 ספרות מקצועית:

1. י.אדרעי, מיסוי פעילות בינלאומית, הוצאת פפירוס ( אוניברסיטת תל-אביב).

2. משה שקל, " קניית אמנות" ( Treaty Shopping), מיסים, טו'/ 1 ( פברואר 2001) א'.

3. אבי נבו, אמנות למניעת כפל מס: בין חזון למציאות, הרבעון הישראלי למיסים, ל' 118.

4. דו"ח הועדה לבחינת שיטת המיסוי הבינלאומי של מדינת ישראל- נובמבר 1991.

5. המלצות לשינוי המס הישיר- דין וחשבון הועדה לרפורמה במיסים ( המדפיס הממשלתי,

ירושלים, תשל"ה).

6. ד"ר א.אלתר, א.כליף, הרפורמה במיסוי בינלאומי, הוצאת עידן.

7. ד"ר א.אלתר וע.פרי, " תכנון מס על השקעות נדל"ן בחו"ל", גלובס ( 14.9.98).

8. ד.גליקסברג, גבולות תכנון המס ( המכון למחקרי חקיקה ומשפט ע"ש הרי סאקר,

האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ן).

9. פרופ' י.גרוס, דיני המס החדשים, מהדורה שלישית, הוצאת תאגידים בע"מ.

10. פרופ' י.גרוס, עקרונות דיני המיסים, הוצאת תאגידים בע"מ, יז- 1.

11. א' נמדר ושי בורשטיין, מיסוי שכירות ( חושן למשפט, תשמ"ט).

12. א.יורן, מיסוי נאמנויות, עיוני משפט ז ( תשל"ט- תש"מ).

13. י.ויסמן, אבני נגף בחוק הנאמנות, עיוני משפט ז ( תשל"ט- תש"מ).

14. א.נוב, חילופי מידע בין מדינות בענייני מס בעידן של גלובליזציה, הרבעון הישראלי למיסים,

ל"א 121, 34-35.

15. א.נוב, תחרות מס מזיקה בשוק האירופי המשותף, הרבעון הישראלי למיסים,כ"ט 116, 72-86.

16.חוזר מס הכנסה מס' 4/2002 –היחידה למיסוי בינ"ל/ תכנות ומדיניות/ משפטית

בנושא: קווים מנחים לקביעת שליטה וניהול.

17. חוזר מס הכנסה מס' 5/2003 –היחידה למיסוי בינ"ל/ תכנות ומדיניות/ משפטית

בנושא: הרפורמה במס הכנסה- מיסוי בעל שליטה בחברה נשלטת זרה ( 30.3.03).

18. גילוי דעת 68 של לשכת רואי החשבון בישראל.

19. גילוי דעת 26 של לשכת רואי החשבון בישראל.

20. עו"ד דוד גולדמן, " סינגפור- מקלט המס האולטימטיבי בניסיון למנוע חבות במס בישראל?",

גלובס ( 22.12.2002).

21. רו"ח יצחק צ'יקורל, " מה היו אומרים חז"ל על חז"ן" , ידיעות אחרונות ( 30.6.2002).

22. עו"ד ג'רי זליגמן, רו"ח רותי זס, " עניין עולמי", גלובס ( 23.12.2002).

 חקיקה:

1. הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( תיקון מס' 120), התשנ"ח- 1998.

2. סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ( לאחר תיקון 132).

3. הצעת חוק לתיקון דיני המיסים, התש"ס- 2000, ה"ח 2913.

4. תיקון 134 לפקודת מס הכנסה.

5. סעיף 75ב(א)(12) לפקודת מס הכנסה.

6. סעיף 75ב(5) לפקודת מס הכנסה.

7. סעיף 75ב(3) לפקודת מס הכנסה.

 אמנות בינ"ל:

1.אמנה בין רפובליקת סינגפור למדינת ישראל בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס

לגבי מיסים על הכנסה ( כ"א 22, 205).

 פסיקה:

1.עמ"ה (חי') 130/90 סולל בונה נ' פ"ש חיפה, מיסים ח/ 2 ה- 74.

2.ע"א 431/69 פ"ש נ' דרבי כימיקלים בע"מ, פ"ד כ"ד (2) 24, פד"א ג' 241.

3.ע"א 46/94 אברמוב נגד הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202.



[1]י.אדרעי, מיסוי פעילות בינלאומית, הוצאת פפירוס ( אוניברסיטת תל-אביב), 34.

[2]הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( תיקון מס' 120), התשנ"ה- 1998.

[3]משה שקל, " קניית אמנות מיסים" ( Treaty Shopping)טו'/ 1 ( פברואר 2001) א', 24.

[4]אבי נבו, אמנות למניעת כפל מס: בין חזון למציאות, הרבעון הישראלי למיסים, ל' 118, עמ' 30.

[5]דו"ח הועדה לבחינת שיטת המיסוי הבינלאומי של מדינת ישראל- נובמבר 1991.

[6]המלצות לשינוי המס הישיר- דין וחשבון הועדה לרפורמה במיסים ( המדפיס הממשלתי, ירושלים, תשל"ה).

[7]דו"ח הועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה, מאי 2000.

[8]הצעת חוק לתיקון דיני המיסים, התש"ס- 2000, ה"ח 2913.

 [9]ד"ר א.אלתר, א.כליף, הרפורמה במיסוי בינלאומי, הוצאת עידן, 46.

[10]סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ( לאחר תיקון 132).

[11]ד"ר א.אלתר וע.פרי " תכנון מס על השקעות נדל"ן בחו"ל", גלובס ( 14.9.98).

[12]ד.גליקסברג, גבולות תכנון המס ( המכון למחקרי חקיקה ומשפט ע"ש הרי סאקר, האוניברסיטה העברית

בירושלים, תש"ן), 28.

[13]פרופ' י.גרוס, דיני המס החדשים, מהדורה שלישית, הוצאת תאגידים בע"מ, 305.

[14]פרופ' י.גרוס, דיני המס החדשים, מהדורה שלישית, הוצאת תאגידים בע"מ, 306.

[15]ד"ר א.אלתר, א.כליף, הרפורמה במיסוי בינלאומי, הוצאת עידן, 249.

[16]עמ"ה (חי') 130/90 סולל בונה נ' פ"ש חיפה, מיסים ח/ 2 ה- 74.

[17]תיקון 134 לפקודה יחד עם סעיף 75ב(א)(12) לפקודה.

[18]סעיף 75ב(3) לפקודה.

[19]א' נמדר ושי בורשטיין, מיסוי שכירות ( חושן למשפט, תשמ"ט), 109 –121 .

[20]ע"א 431/69 פ"ש נ' דרבי כימיקלים בע"מ, פ"ד כ"ד (2)24, פד"א ג' 241.

[21]א.יורן, מיסוי נאמנויות, עיוני משפט ז ( תשל"ט- תש"מ), 541, 570.

[22]א.אלתר וא.כליף, הרפורמה במיסוי הבינלאומי ( הוצאת עידן), 249.

[23]פרופ' י.גרוס, דיני המס החדשים, מהדורה שלישית, הוצאת תאגידים בע"מ, 320.

[24]ע"א 46/94 אברמוב נגד הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2), 202.

[25]י.ויסמן, אבני נגף בחוק הנאמנות, עיוני משפט ז ( תשל"ט- תש"מ), 282.

[26]א.אלתר וא.כליף, הרפורמה במיסוי הבינלאומי ( הוצאת עידן), עמ' 262.

 [27]אמנה בין רפובליקת סינגפור למדינת ישראל בדבר מניעת מיסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על

הכנסה ( כ"א 22, 205).

 [28]עו"ד דוד גולדמן, " סינגפור- מקלט המס האולטימטיבי בניסיון למנוע חבות במס בישראל ?",

גלובס( 22.12.2002)

[29]גילוי דעת 68 ו- 26 של לשכת רואי החשבון בישראל.

[30]פרופ' י.גרוס, עקרונות דיני המיסים, הוצאת תאגידים בע"מ, יז- 1.

[31]פרופ' י.גרוס, דיני המס החדשים, מהדורה שלישית, הוצאת תאגידים בע"מ, 257.

 [32]א.נוב, חילופי מידע בין מדינות בענייני מס בעידן של גלובליזציה, הרבעון הישראלי למיסים, ל"א 121,

34- 35.

[33]א.נוב, תחרות מס מזיקה בשוק האירופי המשותף, הרבעון הישראלי למיסים, כ"ט 116, 72 –86.

 

כתבו וערכו:

יהודה זינגר- עו"ד ( LL.B, LL.M), מהנדס מחשבים (B.Sc), מוסמך במינהל

עסקים (MBA).       

ysinger@netvision.net.il

 

ישראל דודזון- כלכלן (B.Sc),מוסמך במינהל עסקים (MBA), מוסמך במשפטים (LL.M)

israel@economist.co.il

מקור המאמר אתר  http://www.economist.co.il

 

 חזור לראש העמוד

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.