כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מיסוי

פסק דין תקדימי בענף המסעדות

16/06/2009

ביום 10.06.2009 יצא תחת ידו של בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מרים מזרחי, פסק דין המהווה תקדים, אם לא מהפכה, בדבר ניהול ספרים בענף המסעדות (עמ"ה 7075/03, 7050/03 משה סמי נ' פקיד שומה ירושלים 1).

במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו של מר משה סמי, בעל מסעדה מזרחית בירושלים, שפקיד שומה מס הכנסה ירושלים, ביקש לפסול את ספרי המסעדה שבבעלותו.

הנימוק העיקרי לרצון פקיד השומה לפסול את ספרי המסעדה נבע מכך שנמצא כי זו מנהלת "בונים" אך בסופו של יום לא שמרה אותם, בניגוד לסעיף 25(ד) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973 (להלן: "הוראות הניהול").
עמדת פקיד השומה לפסילת ספרי המסעדה נשענה בעיקר על פסיקה קודמת שניתנה בעניין דומה - עמ"ה 112/97 חברת שיפודי הבירה נ' פקיד שומה ירושלים (להלן: "הלכת שיפודי הבירה"), במסגרתה דחה כב' הנשיא זילר את ערעורה של מסעדה שפקיד השומה ביקש לפסול את ספריה מהטעם שאי שמירת ה"בונים" הייתה בניגוד להוראות הניהול.

עורכי דינו של משה סמי ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר ושות' טענו בין השאר כי, בניגוד לטענות מס הכנסה, לא חלה על מרשם החובה לשמור על "הבונים" כיוון שאלו לא שימשו כלל לביקורת פנימית במסעדה ולכן אין לראותם כחלק מספרי החשבונות שלה. כמו כן נטען כי אי שמירתם של הבונים אינו מהווה ליקוי מהותי המצדיק את פסילת ספרי המסעדה, והמבקר מטעם מס הכנסה לא בחן את תפקיד הבונים במערך הארגוני של המסעדה על מנת לבסס את קביעתו. בנוסף, טענו עורכי דינו של המערער כי הלכת שיפודי הבירה דווקא תומכת את עמדתם וכי פקיד השומה העניק פרשנות שגויה להלכה זו.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענות עורכי הדין ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר ושות' ודחה את טענת פקיד השומה. הנימוק העיקרי של בית המשפט בקבלת הערעור היה, שלא הופרכה טענת המערער כי הפתק – הבון – שנרשם בעת עריכת החשבון ללקוח לא נשזר בעסקו כאמצעי בקרה, וכי הביקורת שנערכה בעסק לא לימדה אחרת. כמו כן נקבע ע"י כב' השופטת מזרחי כי פקיד השומה יישם באופן שגוי את הלכת שיפודי הבירה. בהבחנה שערכה כב' השופטת בין הלכת שפודי הבירה לבין עניינו של המערער נאמר כי, בשיפודי הבירה ניהול הבונים היה מחויב בשל צורכי המסעדה, וזאת נוכח הבעלות בעסק של מספר גורמים שונים, אשר היה עליהם לבנות מנגנון ביקורת אחד כלפי השני. לעומת זאת, בעניינו של המערער, לא קיים שום צורך מהותי בשמירת הבונים לבד מכך ששימשו כלי עזר למלצרים לחישוב החשבון והדפסת התקבול בקופה הרושמת.

לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שגישת פקיד השומה בנושא הבונים היתה שגויה, וכי הוא מקבל את הערעור ומבטל את קביעותיו, צוין כי מן הראוי שעמדתו הכוללת של פקיד השומה בנושא חבות המס של המערער, תיבחן שוב. כמו כן, נוכח קבלת טענות באי כוח המערער הוטלו על פקיד השומה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.